יפת

כמה אתה חסר.

לא הפסקתי לכתוב לך מאז שחלית, בניסיון לקבל תשובה ולהבין שאתה בסדר. ואין דרך לתאר כמה שימחת כשפתאום הגבת. ולרגע כתבת שהמצב משתפר ועזרת לכולנו לנשום ולהבין שזה עוד רגע מאחוריך. ואז כשכתבת שהמצב מחמיר, כל מה שחשבתי עליו זה שאתה אתה, אתה תתגבר על הכל.

אני יודעת כמה חלל וריק אתה מותיר בחברה, אז רק יכולה לתאר כמה בחיים של החברים הפרטיים והמשפחה שלך. וכואב לי על כולנו.

ולא יהיה יותר מי שיחפור לי על משחקים לפלייסטיישן, או יתווכח איתי שאוזו זה יותר טוב מטובי, לא יהיה מי שיקרא בין השורות ויבין שעובר עלי יום לא טוב או שיצעק עלי שלא באתי להגיד לו שלום. לא יהיה יותר אותך. וזה כואב כ"כ ולא מציאותי.

אתה כ"כ חסר, ג'ון, שזה לא יאמן.

לא יהיה מי שיקרא בין השורות ויבין שעובר עלי יום לא טוב.

יפת